יום שני, 12 בנובמבר 2018

Pizza ebraica פיצה יהודית Pizza di Beridde


שבוע שעבר פנתה אלי מיכל בר ושאלה אם אני מכירה מתכון ל Pizza ebraica פיצה יהודית Pizza di Beridde שיכולה לתת לה.
זהו מאפה עם פירות יבשים ומסוכרים של יהודי גטו רומא ונהוג להגיש אותו בבריתות, בחוץ הוא נראה פשוט, לא מעניין ועל גבול השרוף כשהפנים עשיר ומפתיע.
המתכון בהגדרתו נחשב עד לא מזמן לסודי ונחלתו של מעטים מיהודי הגטו, כמובן שאין דבר שיעצור אותי מלהכין ולשחזר את מנה, חוץ מזה שעד היום זוכרת את הביס שלקחתי אז ואיך כל המאפה נפל לי בשלמותו על הרצפה העתיקה של רומא כך שלא ממש הצלחתי להנות ממנו.
ולמרות שהוא רחוק מלהיות קינוח של פטיסרי או מאפיה מפוארת הוא והמאפיה בה מכינות אותו חבורת הנשים נחשבים לאתר עליה לרגל וכל מי שמגיע לרומא ומבקש המלצה על קינוחים או מנות מקומיות מומלצות נשלח לגטו היהודי לקנות את הממתק המקומי.

למצרכים
100 גרם קמח לבן
100 גרם קמח שקדים (אני טחנתי שקדים לא קלויים עם קליפתם)
65 גרם סוכר
70-80 מ"ל יין לבן
50 גרם צימוקים מושרים ברום או ביין הלבן ואחר כך סחוטים
50 גרם אתרוג מסוכר
40 גרם דובדבנים מסוכרים
50 גרם שקדים
40 גרם צנוברים
50מ"ל שמן ( חם קלות אני השתמשתי ברגיל לא מחומם)
קורט מלח
כמובן שלא היו לי כל הפירות המסוכרים אז המרתי ל 100 גרם חמוציות ועוד 50 גרם אגוזים שהיו לי בבית
וכתחליף לצנוברים השתמשתי בגרעיני דלעת הוספתי גרידת תפוז כדי לחפר על החוסר בטעם של פירות, כן ממליצה לשים פרי הדר מסוכר כלשהו.

להניח בקערה או על משטח עבודה עם גומה באמצע את הקמחים, הסוכר, המלח ואחר כך להוסיף את השמן בהדרגה יש מי שמוסיף שמן שחומם קלות אני השתמשתי בו כרגיל, ללוש ולהוסיף  בהדרגה את היין הלבן, את הפירות היבשים והאגוזים, נהוג להוסיף פירות שחתוכים גדול יחסית, שוב ללוש ולצבות את הבצק עד קבלת תערובת שנראית לחה מעט אבל לא נדבקת.
אפשרות נוספת בה השתמשתי היא את כל היבשים בקערה ואז בהדרגה את הנוזלים עד לקבלת בצק.


את הבצק שמתקבל להניח על נייר אפיה וליצור מלבן מהודק מאוד מכל כיווניו, לא לפחד לדחוס הייטב את הכל פנימה.
בעזרת סכין לחרוץ חריצים עמוקים לאורך המלבן כמעט עד הסוף אבל לא לחתוך ואחר כך רק לסמן חריץ או שניים לרוחב אבל אלו רק סימונים.
שוב לוודא שהבצק מהודק הייטב (בכדי שלא יתפרק לכם) ולהכניס לאפיה בתנור שחומם מראש, על חום גבוה ללא טורבו של 250 מעלות לכ 20 דקות עד שנהייה חום כהה יחסית.
 כשמתקרר לבצע את החיתוך של החטיף עד הסוף 



מאוד אהבתי וגם האחרים שטעמו 
בתאבון לכו להכין ותשתפו!


מתנצלת על התמונות אבל הבטחתי לכם מתכון אז ממש בקרוב.

3 תגובות:

  1. איזו נוסטלגיה. אמי וסבתי היו מכינות את זה לשמחות במשפחה.. ואנו לא מגטו רומא אלא ממנטובה בצפון איטליה

    השבמחק
    תשובות
    1. המקור הוא רומא אבל כנראה שהפך לנהוג בקהילה היהודית באיטליה כמו שציינת בעיקר בארועים

      מחק
  2. הכנתי שחום מבחוץ שהוצאתי זה קצת רך ,זה מתקשה ? לאפות עוד

    השבמחק

תודה על הביקור בבלוג
מוזמנים להרשם לעדכונים במייל, לשתף, ולהגיב.
אשמח לראותכם בסדנאות.
לתיאום: 052-6412415